התיישנות חובות ארנונה
בחיובי ארנונה לעסקים, וגם למגורים, חובות ישנים שלא נגבו במשך תקופות ארוכות עשויים להתנפח לסכומי עתק עקב הריבית הגבוהה של הרשויות המקומיות והם קרקע פוריה לטענות שונות ומגוונות אשר עשויות להביא לחסכונות משמעותיים בחשבון הארנונה.
אחת מהטענות הללו היא טענה של "התיישנות". לפי דיני ההתיישנות, חוב ארנונה, כמו חובות אחרים, מתיישן לאחר 7 שנים כאשר מועד תחילת מנין ההתיישנות יחל ביום בו נולדה עילת התובענה.
בהקשר זה חשוב לציין כי בניגוד לתפיסה שהייתה קיימת בפסיקות ישנות של בימ"ש, כאשר נישום לא משלם את אשר נדרש בשומת הארנונה, פתוחות בפני הרשות שתי דרכי פעולה: האחת, הגשת תביעה כספית לבית המשפט המוסמך; הדרך השנייה הינה פנייה להליכי גבייה מנהליים.
הגשת תביעה כספית בענייני ארנונה לביהמ"ש כפופה לדיני ההתיישנות ובאופן עקרוני לפי דיני ההתיישנות החוב מתיישן לאחר 7 שנים. האם אותו כלל חל על הליכי גבייה מנהליים ?
הליך הגבייה המנהלי נפתח בהפניית דרישה לנישום לשלם את חובו לרשות המקומית. אם לא מילא הנישום אחר דרישת התשלום, רשאי הגורם המוסמך לכך על סמך דבר החקיקה הרלוונטי, להורות על נקיטת צעדי אכיפה במסגרת הליך הגבייה המנהלי. הסדר הגבייה המנהלי מעניק לרשות המקומית סמכויות שונות המסייעות לה לפעול לגביית חובה. כך, למשל, מעניקה פקודת העיריות לרשות סמכות לתפוס את נכסי הסרבן ולמוכרם וכן להטיל עיקול על משכורתו (ראו למשל סעיפים 313-310 לפקודת העיריות). פקודת המסים (גביה) כוללת סמכות להטיל עיקול גם על מיטלטלין של הסרבן.
בהלכות ביהמ"ש נקבע כי נישום רשאי להעלות טענת התיישנות כנגד הליכי גבייה מנהליים ובתי המשפט נכון להיום רואים בהליכי גביה מנהליים ככל פתיחה בהליך תביעה אזרחי אחר וחלים על הליכי הגבייה המנהליים דיני ההתיישנות.
ביחד עם כך קיימת שאלה האם פעולות במסגרת הליכי גבייה מנהליים עוצרים את מירוץ ההתיישנות, ואם כן, אילו פעולות מן הסוג הזה מספקות לצורך הליכי גבייה מנהליים. גם בפסקי דין בהם נקבע כי הליכי גבייה מנהליים – יש ביכולתם לעצור את מרוץ ההתיישנות – ביחד עם כך נקבע כי רק אם הליכי הגבייה הם ממשיים, תוך שהרשות נקטה בהליכי אכיפה, ופעלה בשקידה ראויה, תוך פרק זמן סביר, ובמרווחי זמן סבירים בין פעולה לפעולה – רק אז יש ביכולתם של הליכי הגבייה המנהליים לעצור את מרוץ ההתיישנות.
במאגר פסקי הדין הייחודי של משרדנו קיימים פסקי דין רבים מאד בסוגיה זו, כאשר כל שופט מפרש שאלה זו בצורה שונה מעמיתו ולכן חשוב להעמיד בפני ביהמ"ש את התקדימים הנכונים בעניין זה, הרלוונטים למקרה הפרטני של הלקוח.
בעניין זה חשוב גם להזכיר את הכלל כי אם לא פעלה הרשות המקומית בהליכי גבייה מנהלית בתוך 3 שנים מיום "הולדתו" של החוב הרי חל שיהוי בפעולותיה, והדבר משליך גם על סוגיית עצירת מרוץ ההתיישנות המפורטת לעיל.
ראו גם: