ארנונה לנכסים ריקים, לנכסים שטרם הושלמו ולנכסים שאינם ראויים לשימוש

נכסים ריקים מהווים קרקע פורייה לייצור חסכונות ארנונה גם חסכונות חד פעמיים, אך גם לאורך זמן רב, וניתן להשיג חסכונות אף גדולים יותר בכל הקשור לנכס שלא הושלם או שאינו ראוי לשימוש. עם זאת, לאור חפיפה שקיימת לעיתים בין ההנחות, אנו נתקלים בלא מעט טעויות של יחידים וחברות בניהול אוסף האפשרויות הקיימות לטיפול בנכסים ריקים, נכסים שטרם הושלמו או נכסים שאינם ראויים לשימוש.

למען ההדגמה :

למשרדנו נמסר תיק לטיפול של חברת בנייה מהגדולות במשק. החברה בנתה נכס מסחרי ונותרו שטחים בסדר גודל של אלפי מטרים שנותרו ריקים ומצויים במצב של מעטפת ואף גרוע מכך.

החברה פנתה לעירייה וזו הציעה לה להגיש בקשה ל"הנחת נכס ריק" וכך עשתה החברה.

אלא שלאחר תקופה מסוימת, כאשר העניין הגיע לטיפולנו, נאלצנו להסביר לחברת הבנייה כי המלצה זו של העירייה נועדה לשרת אך ורק את העירייה, שכן נכס שלא הושלם לא צריך להסתפק בחצי שנה של פטור, שכן הפטור המוענק לנכס שלא הושלם וגם לנכס שאינו ראוי לשימוש בחוק גדול בהרבה מזה הניתן במסגרת "הנחת נכס ריק" (ובהקשר זה היה נדרש גם להסביר לנציגי החברה כי קבלת "טופס 4" כשלעצמו אינו מעיד בהכרח כי הנכס הושלם, ובעניינם למרות שניתן זה מכבר טופס 4 ולאור אינדיקציות אחרות המדובר ב"נכס שלא הושלם").

בהליכים המשפטיים שהתנהלו בהמשך לכך טענה העירייה כי עצם הגשת הבקשה להנחת נכס ריק מוכיחה כי הנכס כבר הושלם, והעניין הגיע לוועדת הערר ואף לביהמ"ש המחוזי ובסופו של יום נסגר העניין בפשרה יצירתית המביאה לידי ביטוי את כל החקיקה בנושא ואשר מבחינת תוצאתה הביאה לחסכונות אדירים לחברת הבנייה, חסכונות שהחברה נהנת מהם גם בשנים שלאחר סיום הטיפול. 

לאור האמור, חשוב לפחות להכיר ברמה הבסיסית את האפשרויות העומדות בפנינו בעניין זה, החל מיום הולדתו של הבניין ועד למותו :

  • נתחיל מיום הולדתו של הבניין : כפי שציינו לעיל, אם עדיין לא הושלמה בנייתו של הבניין הרי שעדיין לא מדובר בנכס שצריך לחייב בארנונה, ואם העירייה בכל זאת מחייבת חבל להשתמש כטענה עיקרית בהנחה החד-פעמית לנכס ריק לבניין חדש, וגם לא בהנחת נכס ריק לבניין קיים, אלא צריך לטעון בפני העירייה כי גם ללא קשר ל"הנחת נכס ריק", אין לה עדיין את הזכות לחייב בארנונה.
  • אם הבניין זה עתה הושלם: במצב דברים זה, קיימת "הנחת נכס ריק" לבניין חדש. המדובר בהנחה חד פעמית של 12 חודשים לנכס חדש וריק (כלומר, נותנים תקופת התאקלמות לנכסים שזה עתה נבנו). טרם מגישים בקשה להנחה זו, יש לשים לב ולוודא שהרשות המקומית אכן אימצה הנחה זו.

 (יש לשים לב לכך שנכס מרוהט לא עונה להגדרה של החוק בנוגע ל"הנחת נכס ריק" אך יכול לעמוד בהגדרת החוק בכל הקשור ל"נכס שאינו ראוי לשימוש".

  • לאורך חייו של הנכס: ניתן להשתמש ב"הנחת נכס ריק" לבניין קיים. גם זו הנחה חד פעמית, לאורך תקופת בעלותו של אדם/חברה בנכס. גם בהקשר זה, טרם מגישים בקשה להנחה זו, יש לשים לב ולוודא שהרשות המקומית אכן אימצה הנחה זו (בדר"כ הרשויות המקומיות מאמצות את ההנחה למשך חצי שנה בלבד).
  • הנחה נוספת שחשוב להזכיר בהקשר זה היא ההנחה שניתנת לנכס לא ראוי לשימוש – כפי שציינו, במידה והנכס לא הושלם, חבל להשתמש בהנחות לנכס ריק כי מלכתחילה הנכס לא צריך להיות מחויב בארנונה, וזאת גם ללא קשר להנחה. אותו הסיפור קיים בכל הקשור לנכס שאינו ראוי לשימוש. נכס שאינו ראוי לשימוש, לפחות בשנים הראשונות להיותו לא ראוי לשימוש (ולאחר מכן קבע החוק מתווה לחיוב מופחת), לא צריך להיות מחויב בארנונה בכלל ועל-כן אין כל סיבה "לבזבז" את ההנחה לנכס ריק על נבכ מסוג זה.

  • בהמשך לכל אלה, וגם לאחר שנדרשו כל ההנחות הנ"ל באופן מקסימאלי ועדיין נותרו הנכסים ריקים – קיימות דרכים נוספות, יצירתיות יותר ויצירתיות פחות, להפחית את חיוב הארנונה, ולצורך כך יש לבחון את המקרה הספציפי באופן פרטני.  

 

 

סגירת תפריט
פנה ישירות לעו"ד / נוטריון
שלח WhatsApp
דילוג לתוכן